לוי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 3.2.2010, שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 2, שהיה מבוטח אצל הנתבעת 1.

התובע עותר לסכומים הבאים:

נזק לרכב5,970 ₪.

שכ"ט שמאי582 ₪.

ירידת ערך524 ₪.

הוצאות שונות800 ₪.

סה"כ7,876 ₪.

לדברי התובע הוא נסע בקרבת ביתו והתקרב לצומת כאשר הגיח לפתע ממולו רכב הנתבע והתנגש ברכב התובע בצד שמאלי קדמי.

התובע מסר: "ממולי הגיע בנסיעה לא רק מהירה אלא מהירה מאוד. אני הייתי צמוד לשפת המדרכה" (עמוד 1, שורות 13-14).

לכן התובע טען, שלא יכול היה להתחמק מההתנגשות.

התובע אף הציג בפני בית המשפט צילום מיום מחרת התאונה וניתן ליראות במדרכה סימן במקום שבו התובע ניסה לעלות על המדרכה להתחמק מהתאונה.

2.הנתבע 2 טען שאכן נסע במהירות, אך לא במהירות מופרזת "בגלל הסיבוב לא ראינו אחד את השני וברגע שראינו אחד את השני שנינו ניסנו לבלום ולא הצלחנו".

(עמוד 2, שורות 19-21).

הנתבע 2 טען נמרצות שעל אף שהכביש היה רטוב, הוא לא החליק.

3.לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכי התיק, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.כללית העדפתי גרסת התובע מול גרסת הנתבע 2.

שוכנעתי שהסיבה לתאונה הייתה שהנתבע התקרב לסיבוב במהירות שלא תאמה את נסיבות המקרה. (יום גשום וכביש רטוב) ומשום כך הוא למעשה נכנס למסלולו של התובע.

2.באשר לנזק: הוכח התיקון לרכב, שכ"ט השמאי וירידת הערך (השמאי בדק את הרכב 3 פעמים גם בסיום התיקון). לא הוכחו הוצאות נלוות.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע 7,076 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדין.